סיפורו המופלא של זיו זוהר מאיר - האיש שנולד מחדש דרך מפרצת.
זיו זוהר מאיר היה על גג העולם כשנפלו עליו השמיים: שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי מוערך ב"תיאטרון הקאמרי", "תיאטרון באר שבע", "גשר", "תיאטרון חיפה", "תיאטרון אורנה פורת", סדרות טלויזיוניות מצליחות כ"מרחב ירקון", "זינזנה", "רמזור" וקולנוע, במאי זוכה פרסים, מדובב מבוקש, מורה ומקליט ספרים.
יום אחד באמצע החיים אירוע מוחי קשה (מפרצת במוח) החריב את כל מה שהיה והכיר, הוא איבד את יכולת הדיבור, את יכולותיו הגופניות, את יכולתו להתפרנס ולכלכל את בתו יהלי.
כיום – כשנתיים אחרי, זיו מצליח לעשות את הלא יאומן, הוא חזר למשחק ולתיאטרון וחזר לחיים באמצעות "ריברסינג" (לידה מחדש), שיטת טיפול המבוססת על נשימה מודעת ואף הפך למטפל באמצעות השיטה שהצילה את חייו.
להיוולד מחדש באמצע החיים – סיפור אישי לא נתפס על אדם אחד גדול מהחיים.
בשיתוף זיו זוהר מאיר
פורסם ב 07/03/21
במקום שאגיע להצגה, צוות ההצגה מגיע אלי לטיפול נמרץ
כשמדברים עם זיו, עושה רושם שהוא היחיד שלא עושה מעצמו עניין. לא משנה כמה מוערך הוא מקצועית כשחקן ובמאי וכמה הוא אהוד על חבריו השחקנים, יש בו משהו שתמיד מביט עליך מגובה העיניים, בפשטות.
הרשת מלאה בדברים מרשימים הקשורים לעשייה המקצועית שלך.
"לא מלא, אבל תודה".
אז איך נתחיל זיו? במה שקרה לך באמצע החיים? במה שלפני כל זה? במה שעכשיו?
"בואי נתחיל מהיום בו השתנו חיי. כל החיים הבוגרים הייתי שחקן, מדבב, מורה ובשנים האחרונות גם מקליט ספרים. ידעתי שנולדתי עם מום בשם AVM שיכול לגרום לי לדימום אבל ידעתי שגם יכול להיות שזה לא יקרה לעולם.
בשנים האחרונות נאלצתי בעקבות המום לעבור 4 צינתורים במוח. הצינתורים לא היו פשוטים, באחד מהם הצנתר היה קצר מדי להסתעפות, החזירו אותי למחלקה בלי לבצע בי צנתור כי הבינו שצריך להזמין צנתר ארוך יותר מחו"ל. כחודש לאחר הצינתור הרביעי במוח אירע האירוע. הייתי לבד בבית והראש התחיל לכאוב, מה זה לכאוב? סוף העולם".
מה עשית?
"לא הלכתי לשכנה וגם לא הזמנתי אמבולנס, אני לא יודע מה עבר עלי או כמה זמן חיכיתי, המזל היה שאמי התקשרה, עד היום אני לא יודע כמה זמן עבר עד שפינו אותי וכמה הזמן הזה אחראי למצב הקשה אליו הגעתי."
מה אמרת לאמך בשיחה?
"אני זוכר שרק חזרתי ואמרתי 'אוי וויי, אוי וויי, אוי וויי'… היא מיד הבינה והזמינה אמבולנס. בבית החולים התבשרנו שעברתי אירוע מוחי ודימום קשים ובמהלך הימים הבאים הייתי בטיפול נמרץ.
אלו היו ימים שהיינו בחזרות להצגה. ביום רביעי כשנכנסתי לטיפול נמרץ, התקיימה חזרה ושחקני הקאסט לא הבינו איפה נעלמתי. מטלפונים שעשו הבינו שאני בבית חולים. דאגו לשחקן מחליף. יום ההצגה, איך שנגמרה ההצגה, התייצבו אצלי השחקנים בחדר בית החולים תל השומר, לא הייתי מסוגל פיזית לדבר והתחלתי לבכות, הם בכו איתי.
וזהו מאותו רגע החלה מסכת השיקום, שלושה שבועות במחלקה הנוירוכירורגית ועוד חמישה שבועות במחלקת שיקום ולאחר מכן שוחררתי לאשפוז יום והמשך טיפול אצל קלינאית תקשורת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוג וכל מה שצריך על מנת ללמוד מחדש, צעד אחר צעד מיומנויות בסיסיות".
על קצה המזלג מתיק העבודות הטלוויזיוני המפואר של זיו:
מה עושים כשהחיים קורסים ככה ביום אחד?
"המזל שלי הוא שכל המשפחה, החברים, לא עזבו אותי לרגע. זה מזל, כי בימים הראשונים אתה שוקע אל תוך עצמך, חשבתי לעצמי שלעולם לא אהיה יותר שחקן, לא אקליט ספרים, לא אדבב, לא אהיה מורה, נכנסתי לדיכאון, אבל איך שעברתי למחלקת שיקום, הגיעה אופטימיות ראשונית, אמרתי לעצמי שאני עוד אחזור למרתונים של ההצגות בקיץ ועבדתי מאוד קשה… אמנם לא הגעתי באותו קיץ למרתונים בשל המצב, אבל זה לא הצליח להוריד אותי.
חזרתי על הטקסטים שלי שוב, שוב ושוב, חבריי השחקנים הגיעו אלי וכגודל הציפייה, כך תפחה המציאות על הפנים, התחושה היתה 'מה קורה איתי? איבדתי את המקצועי שלי והתחלתי לשקוע בדיכאון מחדש".
יהלי שלי - הילדה שהצילה את חיי.
בתוך כל זה, היתה לך ילדה קטנה לטפל בה, איך התמודדת?
"יהלי היא הדבר הכי חשוב בחיי. זה תמיד מדהים אותי מחדש, כל החיים האלה, שום דבר אינו מקרי. אמה של יהלי נכנסה להריון בסמוך ליום ההולדת שלה ויהלי יצאה לעולם בסמיכות ליום הולדתי.
כשקרה הכל יהלי היתה בת שנה וחצי, פעוטה. חזרתי הביתה שבור נפשית, נשכבתי במיטה מדוכא וביקשתי מכל הסובבים אותי לטפל בבת שלי. היא, כמה שצעירה היא היתה, הגיעה אלי כמדי רבע שעה למיטה, דאגה ושמרה עלי. גרמה לי לצאת מתוך הכאב העצמי. ברור לי כיום שילד בוחר בהוריו עוד בטרם לידתו לא פחות מאשר הוריו בוחרים בו. הילדה הזו הצילה את חיי, כל לילה אני אומר לה תודה שבחרת בי והמדהים הוא שהיא עונה לי בחזרה את אותו הדבר. כיום היא בת שלוש וכל יום אני אוהב אותה יותר ויותר".
בתוך כל זה, היתה לך ילדה קטנה לטפל בה, איך התמודדת?
"יהלי היא הדבר הכי חשוב בחיי. זה תמיד מדהים אותי מחדש, כל החיים האלה, שום דבר אינו מקרי. אמה של יהלי נכנסה להריון בסמוך ליום ההולדת שלה ויהלי יצאה לעולם בסמיכות ליום הולדתי.
כשקרה הכל יהלי היתה בת שנה וחצי, פעוטה. חזרתי הביתה שבור נפשית, נשכבתי במיטה מדוכא וביקשתי מכל הסובבים אותי לטפל בבת שלי. היא, כמה שצעירה היא היתה, הגיעה אלי כמדי רבע שעה למיטה, דאגה ושמרה עלי. גרמה לי לצאת מתוך הכאב העצמי. ברור לי כיום שילד בוחר בהוריו עוד בטרם לידתו לא פחות מאשר הוריו בוחרים בו. הילדה הזו הצילה את חיי, כל לילה אני אומר לה תודה שבחרת בי והמדהים הוא שהיא עונה לי בחזרה את אותו הדבר. כיום היא בת שלוש וכל יום אני אוהב אותה יותר ויותר".
"ריברסינג" (להיוולד מחדש) – שלום ולא להתראות ציניות, ברוכה הבאה אופטימיות
מרגשת האבהות שלך ליהלי ובכל זאת מדובר על דיכאון עמוק באותה תקופה, איך הצלחת להרים את עצמך?
"הרגשתי שאני בדרך למטה באותה תקופה. הרמתי טלפון לחברתי, שרה וינו, שעוסקת בטיפול ב"ריברסינג" (להיוולד מחדש).
מה הוא טיפול ה"ריברסינג"?
"מדובר על שיטה המפעילה את הנשימה כאמצעי ריפוי, גופני, רגשי, פיזי, מנטאלי."
מה גרם לך לחשוב ששיטת הטיפול הזו תעזור לך?
"לא חשבתי המון, הייתי במצב של הזדקקות לעזרה, כך שכל דבר מבחינתי היה קרש הצלה. לא היה לי מה להפסיד. מה שבטוח על שרה סמכתי מאוד וזה השפיע על ההחלטה שלי להגיע אליה. כל שאלה ששאלתי אותה כמו 'את חושבת שזה יעזור לדיכאון ולחרדות, האם זה יביא לי שקט, את חושבת שזה יעזור למום שיש לי במוח?', על כל שאלה שלי היא ענתה 'כן ישפיע על הכל, בוא'. עד שהכרתי את השיטה, הייתי אדם ציני, כיום אני יכול להעיד על עצמי שאחד הדברים הכי דומיננטיים בי, זו האופטימיות, מהציניות נפרדתי סופית, בחיי שאני לפעמים לא מזהה את עצמי, מה שבטוח, אני את עצמי פגשתי פנים אל מול פנים הרבה לפני שהקורונה אילצה אנשים להיות יותר עם עצמם".
מה קרה לך בטיפול שעברת?
"הסשן הראשון היה מטלטל, אין לתאר מה שעבר לי בראש… סיימתי את הסשן ולא יכולתי לדבר, כאילו הגוף חזר חודשיים אחורה, רגרסיה נוראית. שרית הרגיעה אותי, הבטיחה שהדיבור יחזור ואמרה שהיא לא תעזוב אותי לרגע ואם יש צורך, גם תיסע איתי לבית החולים. אחרי שעה, חזר לי הדיבור ואז שאלתי אותה מתי קובעים שוב.
המהפך - ממטופל למטפל
בפעם הרביעית של הטיפול, כבר הבנתי ודאית שזה עוזר לי נפשית באופן בלתי רגיל ושאני רוצה ללמוד את זה, לא שיתפתי את שרית, אבל בטיפול החמישי היא אמרה לי במהלך הטיפול שמשהו עלה אצלה, שיתפה ואמרה לי: 'זיו, אתה צריך ללמוד לטפל בריברסינג', הבנתי שזה משהו עמוק. כיום אני מטפל באנשים באמצעות שיטת הריברסינג, מדהים לראות כל פעם מחדש, כיצד הטיפול מאפשר לאנשים לצאת מתקיעויות איתם התמודדו חיים שלמים, גם לאותם שניסו כבר הכל".
"הייתי פקעת עצבים שלילית,
כיום אני אדם שכיף להיות איתו"
סיפורו המרגש של מטופלו של זיו זוהר מאיר בשיטת הריברסינג:
אבא, אמא, המוות והחיים עצמם
ובדיוק כשהכל מתחיל להיוולד מחדש, דופק תהליך הזדקנות הוריך בדלת.
"דופק זו לא מילה. אבי קיבל התקף לב במהלך נסיעה באוטו מה שגרם לתאונת דרכים, בגלל ההתקף עשו לו צינתורים, הכל היה בסדר עד אותו יום שישי בו חטף דום לב, הוא עבר החייאה פעמיים והצליחו לייצב אותו. אבי תמיד דאג שחלילה יהיה סיעודי לכשיזדקן ואכן, בגיל 76 למרות ההחייאות, העובדה שלא חזר להיות מה שהיה, עשתה את שלה ולאחר כחודשיים נגאל מייסוריו ונפטר."
ואז הגיע תורה של אמך…
"כן. כחודשיים וחצי אחרי אבא, אמי נוהגת, מקבלת פרכוס, בלבול נכנסת בעץ ושוברת את הזרוע השמאלית. בנוסף איבדה שיווי משקל בהליכה. היא מאושפזת ומשתחררת לגור עם אחותי, לאחר כמה ימים היא שוב עוברת פרכוס ומתאשפזת בבית החולים משם מחליטים להעביר אותה והיא שוב נכנסת לבית חולים שיקומי ובשל הקורונה והפיכת המחלקה למחלקת אישפוז חולי קורונה, היא שוב משוחררת והפעם עוברת לגור איתי בבית. עד לאותו 'בום' באמצע הלילה בו גיליתי אותה על רצפת המטבח והיא שוב חטפה פרכוס, אז הבנו שהיא צריכה מקום שיהיה בטוח בעבורה. כיום היא חזרה לעצמה ולחיי חברה וחיה בבית הורים, פורחת ומאושרת על ההחלטה הזו".
המחוות היפות של החיים
סרט גיוס ההמונים, בעבור הניתוח מציל החיים אותו עבר זיו. בהשתתפות: אגם רודברג, איציק כהן, עמוס תמם, אורנה בנאי, חני נחמיאס, דרור קרן, רונה-לי שמעון, דביר בנדק ועירית קפלן:
החזרה לבמה ולקולנוע - על הבלאק אאוט, הדיבור שנתקע והפחד שלא מנהל יותר
מה קורה איתך באותה תקופה בה קורים הדברים הקשים עם הוריך?
"באותה תקופה הטיפולים מתחילים לשאת פרי, הדיבור עדיין לא שוטף. יום אחד שאלתי את חבריי להצגה מה הם חושבים על הדרך שעשיתי, הם בעדינות היפנו אותי לבמאי שאמר לי 'עשית את הטקסט קצת מגומגם וצולע, אבל אגיד לך מה, תעשה הצגה בחודש ואם תשתפר נעלה לך את מספר ההצגות".
שבועיים אחרי שאבי נפטר אני מגיע להצגה בקיבוץ צרעה, היתה חזרה ואני נכנס לבד לבמה, וחוטף בלק אאוט, חזרה גרועה ביותר ועוד במונולוג ממושקל ומחורז. אני נכנס לפאניקה כי עוד שנייה מתחילה ההצגה ואז קרה הנס, הקהל לא הרגיש כלום, מונולוג הפתיחה היה חלק, השחקנית ששיחקה לצידי בכתה מהתרגשות.
טבילת האש העוד יותר גדולה היתה כאשר האחראית בתיאטרון הודיעה שהיא מגיעה לצפות בנו בהצגה בת"א, נלחצתי, הייתי בטוח שהיא הולכת לשבת ולרשום הערות.
בסיום ההצגה היא באה אלי ואמרה לי: "ברוך שובך להצגה, אתה חוזר למרות שפספסת מילה פה, מילה שם".
הצלת חיים זה מדבק
אז מה עכשיו זיו? לתיאטרון ולקולנוע אתה כבר חוזר, מה עוד?
"החיים שלי הביאו אותי קודם כל לתובנה: שלא מעניין מה קרה בעבר – העבר חלף, עבר. לא משנה מה יקרה בעתיד, העתיד עשוי מ 100% דימיון ולכן, אני חי את ההווה, מחשבות כמו 'מה יהיה' לא מטרידות אותי.
כיום אני רוצה להיות בנתינה בעבור אנשים שזקוקים למה שאני קיבלתי בשפע ברגעים הכי קשים. אני כבר נותן לא מעט כמטפל ב"ריברסינג", אבל אני רוצה להגיע ליותר אנשים, אותי הצילו, עכשיו תורי להציל אחרים.
אז מה עכשיו? קודם כל עדיין מתרגש מהאופטימיות שבעטה את הפסימיות מחיי, בכל זאת זו אותה האופטימיות שהצילה אותי והחזירה אלי את חיי."
מוזמנים ליצור קשר עם זיו זוהר מאיר:
דף הפייסבוק של זיו זוהר מאיר בנושא "ריברסינג" (להיוולד מחדש):
https://www.facebook.com/MEIRMEHALEV
אימייל:
או התקשר/י:
054-4307-731
© כל הזכויות שמורות ל Megazin – מגזין המשפיעים והמומלצים ברשת מבית מיזם הגלגל לקידום עסקים
אודות הכותבת - גלית הראל העומדת בראש מיזם הגלגל
בעברה יועצת עסקית ושיווקית בגופים מטעם משרד הכלכלה. מחלוצי קידום העסקים בפייסבוק. מביאה תפיסה המצדדת באיכות המסר של מפרסמים, כתיבה מקצועית ויכולות קריאטיביות, כחלק מהבנה שרק כך ניתן להביא עסקים לכדי הצלחה ברשת.
בעלת תואר בספרות וניסיון עשיר בכתיבה תדמיתנית ושיווקית לעסקים, כתבות ראיון בעיתונות הארצית, טורים אישיים ב Ynet ועוד.
מעוניינים בכתבה מקצועית לעסק? הכירו אותנו ופנו אלינו לבדיקת התאמה מכאן.